כָּתוּב וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת סוּכּוֹת בְּנ֔וֹת. תַּרְנְגוֹלְתָא וּפְרַחֶיהָ. וְאַנְשֵׁי כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת נֵֽרְגַ֑ל. רִיגְלֵיהּ דְּיַעֲקֹב וְרִיגְלֵיהּ דְּיוֹסֵף. נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָֽרֲכֵ֥נִי יְי בִּגְלָלֶֽךָ׃ וַיְבָ֧רֶךְ יְי אֶת בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף. וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָת֭ עָשׂ֥וּ אֶת אֲשִׁימָה׃ אִימְרָא כְּמַה דְתֵימַר וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙. הָֽעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַן. כַּלְבָּא. וְאֶת תַּרְתָּ֑ק. חֲמָרָא. וְהַֽסְפַרְוִ֗ים שׁוֹרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ. טַווְסָא וּפִיסְיוֹנֶי.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב. איידי דאיירי ביד ורגל דע''ז מייתי להו לקראי דמלכים שכך היו נוהגים בע''ז שלהם כדלקמן ריגליה דיעקב וכו':
תרנגולתא. עם אפרוחיה סכות בלשונם תרנגולת ובנות אפרוחיה:
את נרגל. צורת רגל עשו להם על שם ריגליה דיעקב דאמר לו לבן נחשתי וגו' וכתיב ויברך ה' אותך לרגלי וכן ריגליה דיוסף דכתיב ויברך ה' וגו' ועושין תבנית רגל לניחוש להם. ובבבלי פ' ד' מיתות נרגל תרנגול. אשימא. היא אימרא כמה דתימר וכו' האשם וכן אשימא לשון איל הוא:
כלבא. נובח:
באש. לאדרמלך וענמלך. צורת טווסי ופיסיוני. והתם קאמר הפרד והסוס:
הלכה: הַמּוֹצֵא שִׁיבְרֵי כֵלִים כול'. רִבִּי יוּסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁרוּבָּן בָּאִין מִן 19a הַדֶּלְפִקֵיוֹת. מֵעַתָּה אֲפִילוּ תַבְנִית יָד וְתַבְנִית רֶגֶל. שַׁנְייָא הִיא. מִפְּנֵי שֶׁכְּיוֹצֵא מֵהֶן נֶעֱבָד.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' הא שאר כל מזלות לא. דלא מציירי להו למיפלחינהו:
איזהו. הנקרא דרקון כל שציצין כמו קשקשים ושערות יוצאין בפרקי צוארו:
ותני כן. בתוספתא פ''ו והתם גריס רבי שמעון בן אלעזר אומר וכו':
החלק. שאין לו ציצין אין זה צורת דרקון:
עשוי כמין רחוש. שיש לו צורת דרקון ועשוי כמין שרץ הרוחש:
רחוש. ולמעלה עשוי עליו דרקון ויכול לחלקו לשנים:
גמ' מפני שרובן באין מן הדלפקיות. מן כלים שעושין כעין דלופקי וכיוצא ואין כאן בית מיחוש שנעשית לע''ז:
מעתה אפי' תבנית יד או רגל. יהו מותרין:
שנייא היא. שיש הוכחה שהיא מע''ז כדקתני מפני שכיוצא בהן נעבד:
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲסוּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מוּתֶּרֶת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. דִּבְרֵי הַכֹּל. אָסוּר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. דִּבְרֵי הַכֹּל. מוּתָּר. אֶלָּא כִי אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סְתָם כְּמִי שֶׁעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. סְתָם כְּמִי שֶׁאֵין עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבִיו שֶׁל רִבִּי מַתַּנְייָה. אִם הָיוּ מוּנָּחִין בִּמְקוֹמָן כְּמִי שֶׁעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. מָתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי. וְהָא כְתִיב עַל כֵּ֡ן לֹֽא יִדְרְכוּ֩ כֹֽהֲנֵ֨י דָג֜וֹן עַל מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן. אָמַר לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּמִפְתַּן יוֹתֵר מִדָּגוֹן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא אָמַר. אוּמּוֹת הָעוֹלָם עָשׂוּ מִפְתָּן אֶחָד. יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַמָּה מִפְתָנִים. וּמַה טַעַם וּפָֽקַדְתִּ֗י עַ֧ל הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן֭.
Pnei Moshe (non traduit)
מתיב ריש לקיש לר' יוחנן והא כתיב על כן לא ידרכו וגו'. משום שמצאו ראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות אל המפתן ומדלא נהגו כבוד אלא במפתן ש''מ דדגון גופיה לא חשיבא להו מכיון שנשבר והא לדידך אמרינן מסתמא עתידין להחזיר לכליין:
אמר ליה. התם שאני דהא דלא ידרכו על המפתן מלמד שהיו נוהגין כבוד במפתן יותר מבדגון גופיה שאמרו הניח מקומו וקבע לו מקום על המפתן והלכך כאינו עתיד להחזיר לכליין הוא:
מפתן אחד. שמצינו בפלשתים:
כמה מפתנות. מכל מיני ע''ז שהיו על המפתן היו נוהגין כבוד במפתן:
ומה טעמא. מהיכן למדנו זה דכתיב ופקדתי על כל הדולג על המפתן שדלגו ולא רצו לדרוך על המפתן שעברה ע''ז שם:
אלא כי אנן קיימין. פלוגתייהו בסתם דר' יוחנן סבר כל זמן שלא שמענו שביטלן מסתמא אמרינן עתיד הוא להחזירן לכליין ור''ל ס''ל דמסתמא בטולי מבטל לה וכמי שודאי שאינו עתיד להחזירן לכליין:
אם היו מונחין במקומן. שנשברו שם ולא טילטלו השברים בהא נמי לא פליג ר''ל דכמו שעתיד להחזיר לכליין הוא ואסור:
ע''ז שנשברה. מאליה:
אם בעתיד להחזירן לכליין. שידוע לנו שעתיד להחזיר להכלי שלהן ולמקומן שנשברו בהא ודאי כ''ע לא פליגי דאסור שהרי לא ביטלן:
אם בשידוע שאינו עתיד להחזירן לכליין ד''ה מותר. שהרי ביטלן מע''ז:
הַמּוֹצֵא עֲבוֹדָה זָרָה. רַב אָמַר מְשַׁבְּרָהּ אֵבֶר אֵבֶר וְהִיא בְטֵילָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵינָהּ בְטֵילָה לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
אינה בטילה לעולם. דהוי כע''ז ביד ישראל ועד שיבטלנה הנכרי:
רִבִּי אַבִּין בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוּן. הָדָא אָֽמְרָה בְּשֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּסִיס. אֲבָל יֶשׁ עֲלֵיהֶן בָּסִיס אֲנִי אוֹמֵר. מִן הַשְּׁבָרִים בָּאוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה. אסיפא דמתני' קאי מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהם נעבד לא שנו אלא בשאין עליהן בסיס וניכר שכך נעשו מתחלתן ויש כיוצא בהן נעבד כדאמר לעיל עשו את נרגל אבל יש עליהן בסיס ונראה הוא שלא נעשה בתחלתו תבנית יד או תבנית רגל לבד אלא שבא מן הע''ז שנשתברה אני אומר מן השברים באו ולמאן דאמר ע''ז שנשברה מותרת ה''נ תלינן לקולא:
משנה: הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶן צוּרַת חַמָּה צוּרַת לְבָנָה צוּרַת הַדְּרָקוֹן יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַל הַמְכוּבָּדִים אֲסוּרִין עַל הַמְבוּזִּין מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם. אָֽמְרוּ לוֹ אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל וְנֶּאֱמַר וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם׃
Pnei Moshe (non traduit)
על המכובדים. אם אותן הצורות על כלים מכובדין שעשויין לנוי ולכבוד כגון כלי כסף וזהב ובגדי שני וכיוצא בהם הרי אלו אסורין:
מתני' צורת חמה. שעושין צורה ומייחסין לה הוברי שמים לחמה כמו שאומרין שצורת השמש צורת מלך מעוטר ויושב על העגלה וכן מייחסין צורה ללבנה:
צורת הדרקון. צורת נחש ויש לו ציצין וקשקשין כקשקשי הדג ואומרין שהיא צורה לתלי הלבנה והוא גלגל הלבנה הנוטה מגלגל חמה כדמות התלי שהוא תנין:
ועל המבוזין. כגון יורות וקומקומים ומחמי חמין ודומיהן מותרין והלכה כרשב''ג:
שוחק וזורה לרוח. שלא יהנה ישראל ממנה:
אמרו לו אף הוא נעשה זבל. אם יזרנו לרוח גם עתה יש הנאה לישראל ממנה לפי שנעשית זבל והלכה כר' יוסי דאף דנעשה זבל מותר דזה וזה גורם הוא:
הלכה: הַמּוֹצֵא כֵלִים כול'. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כֵלִים שֶׁעֲלֵיהֶן צוּרַת הַחַמָּה וְצוּרַת הַלְּבָנָה. הָא שְׁאָר כָּל הַמַּזָּלוֹת לֹא. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הַדְּרָקוֹן. הָא כָל הַנְּחָשִׁים לֹא. אֵי זֶהוּ דְּרָקוֹן. כָּל שֶׁצִּיצִין יוֹצְאִין בְּצַוָּארוֹ. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (אֶלְעָזָר) [עַזַּאי] אוֹמֵר. אֵי זֶהוּ דְּרָקוֹן. כָּל שֶׁצִּיצִין יוֹצְאִין מִצַוָּארוֹ. הֶחָלָק מוּתָּר. הַמּוֹצֵא דְרָקוֹן עָשׂוּי כְמִין רָחוּשׁ אֲסוּרָה. רָחוּשׂ וְעָלָיו דְּרָקוֹן. נוֹטֵל אֶת הָרָחוּשׁ וּמַשְׁלִיךְ אֶת הַדְּרָקוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' הא שאר כל מזלות לא. דלא מציירי להו למיפלחינהו:
איזהו. הנקרא דרקון כל שציצין כמו קשקשים ושערות יוצאין בפרקי צוארו:
ותני כן. בתוספתא פ''ו והתם גריס רבי שמעון בן אלעזר אומר וכו':
החלק. שאין לו ציצין אין זה צורת דרקון:
עשוי כמין רחוש. שיש לו צורת דרקון ועשוי כמין שרץ הרוחש:
רחוש. ולמעלה עשוי עליו דרקון ויכול לחלקו לשנים:
גמ' מפני שרובן באין מן הדלפקיות. מן כלים שעושין כעין דלופקי וכיוצא ואין כאן בית מיחוש שנעשית לע''ז:
מעתה אפי' תבנית יד או רגל. יהו מותרין:
שנייא היא. שיש הוכחה שהיא מע''ז כדקתני מפני שכיוצא בהן נעבד:
משנה: שָׁאַל פְּרִקְלוֹס בֶּן פְּלוֹסְלוֹס אֵֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטֵי אָמַר לוֹ כָּתוּב בְּתוֹרתְכֶם וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְדוֹדִיטֵי. אָמַר לוֹ אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ. כְּשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ אֲנִי לֹא בָאתִי בִגְבוּלָהּ הִיא בָּאת בִּגְבוּלִי. אֵין אוֹמְרִים נַעֲשָׂה מֶרְחָץ נוֹי לְאַפְרוֹדִיטֵי אֶלָּא אוֹמְרִים נַעֲשִׂית אַפְרוֹדִיטֵי נוֹי לַמֶּרְחָץ. דָּבָר אַחֵר אִם נוֹתְנִין לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה אַתָּה נִכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּךָ עָרוֹם וּבַעַל קֶרִי וּמַשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל פִּי הַבִּיב וְכָל אָדָם מַשְׁתִּינִין לְפָנֶיהָ. לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אֱלֹהֵיהֶם. אֶת שֶׁהוּא נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ אָסוּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ מִשּׁוּם אֱלוֹהַּ מוּתָּר׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' פרקלוס. מין נכרי היה:
אפרודיטי. ע''ז מצורת כוכב נוגה:
אין משיבין. דבר תורה במרחץ לפי שאדם עומד שם ערום:
כשיצא א''ל וכו'. היא באת בגבולי שהמרחץ קדם לה ונעשה לכל הבא לרחוץ ועוד תשובה אחרת אין אומרין נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי דמרחץ לאו דבר של נוי הוא אלא אפרודיטי נעשה נוי למרחץ ומשמש במרחץ לטפל והמרחץ היא עיקר:
וזו עומדת על הביב. חריץ העשוי בקרקע להוציא השופכין לרשות הרבים:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּֽעַזְבוּ שָׁ֖ם אֶת עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּשָּׂ‌אֵ֥ם דָּוִ֖ד וַֽאֲנָשָֽׁיו׃ וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד וַיִּשָּֽׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חַלְפוּתָה וְרַבָּנִן. רִבִּי יוּסֵי בַּר חַלְפוּתָה אוֹמֵר. מַה שֶׁהָיָה שֶׁלְּמַתֶּכֶת וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַֽאֲנָשָֽׁיו. וּמַה שֶׁהָיָה שֶׁלְּעֵץ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד וַיִּשָּֽׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מַה שֶׁהָיָה אִיתַי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַֽאֲנָשָֽׁיו. וּמַה שֶׁלֹּא הָיָה מְבַטֵּל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד וַיִּשָּֽׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ. מַה מְקַייֵם רִבִּי יוּסֵי בֶּן חַלְפוּתָא וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַֽאֲנָשָֽׁיו. נְטָלוּם בִּשְׂפָיָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מה שהיה של מתכת. ולא היה שייך בשריפה וישאם דוד ומה שהיה של עץ וישרפם:
ורבנן אמרי. דלא היא דכי היאך אמר דוד ליטלם ואסורים בהנאה הן אלא מה שהיה איתי הגיתי מבטל דנכרי היה ומבטל ע''ז הוא אותם וישאם דוד ומה שלא הי' מבטל אמר לשרפם:
מה מקיים ר' יוסי בן חלפתא וישאם. הרי אסורין בהנאה הן:
נטלום בשפוייו. כלומר דר' יוסי בן חלפתא נמי ס''ל שלא נטלום אלא לאחר שביטלום אותו ושבר אותם לשפויים קטנים אלא הא דקאמר מה שהיה של מתכות וישאם משום דאותן הוו חשיבי ליה ואמר לו לאיתי לבטלם ושל עץ לא היה חושש להם ואמר לשרפם לקיים ביעור ע''ז:
מָתִיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִן. וְהָֽכְתִיב אֶת חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת הָעֵ֗גֶל. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְבוֹדְקָן כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. וַיִּ֨זֶר֙ עַל פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם. אָמַר לוֹן. וְהָֽכְתִיב וְגַ֣ם ׀ מַֽעֲכָ֣ה אֵם אַסָּא הַמֶּלֶךְ הֵסִירֶהָ מִגְּבִירָ֔ה. אָֽמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָייָה. וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ וגו'. אָמַר לוֹן. וְהָֽכְתִיב וכִּתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחוֹשֶׁת. וְכִי עֲבוֹדְה זָרָה הִיא. וַהֲלֹא מֹשֶׁה עֲשָׂאוֹ. אֶלָּה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טוּעִין אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּא חִזְקִיָּהוּ וְהֶעֱבִירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתיב ר' יוסי. דמתני' לרבנן והכתיב וכו' ולא השליכו לים אמרו ליה התם היינו טעמא דמלמד שהיה מבקש לבודקן וכו' כדכתיב ויזר על פני המים וישק את בני ישראל:
וגם מעכה וגו'. אשר עשתה מפלצת לאשרה וידק וישרף בנחל קדרון ולא השליך לים ומדכתיב וידק קמדייק אלמא דלא היה חושש לזבל:
אמרו לו משם ראיה ויכרת אסא וגו'. כלומר מאי חזית דקדייקת מקרא דד''ה דכתיב וידק נימא מקרא דמלכים דכתיב ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון ולא כתיב וידק וכל כמה דהוי מחובר ולא שחיק ליה ליכא למיחש לזבל והא דכתיב התם וידק לאו דוקא הוא אלא לומר שכילה הע''ז מן העולם מחמת ששרף אותה:
אמר לון. והכתי' וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו. אלמא דע''ז היתה וכתיב וכתת ולא הי' חושש לזבל:
וכי ע''ז היא. זו היא תשובת רבנן לר' יוסי דכי נאסרה היתה משום ע''ז והלא משה עשאו משלו כדכתיב עשה לך שרף משלך ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפי' כתיתא לא הוה צריך אלא מלמד שהיו ישראל תועין אחריו עד שבא חזקיהו והעבירו ואין ראיה משם לדבר שנאסר משום ע''ז:
מָה נַן קַייָמִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁנֶּעֱבָדִין אֲפִילוּ מְבוּזִּין אָסוּר. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵינָן נֶעֱבָדִין אֲפִילוּ מְכוּבָּדִין מוּתָּר. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בִּסְתָם. אָמַר רִבִּי קְרִיסְפָּא. וְהָדָא כוֹסוֹת דָּבָר שֶׁל בִּיזָּיוֹן הוּא. דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא הֲוָה לֵיהּ קְווָקִין וַהֲווַת טִימֵי דְרוֹמֶי צִייְרָה בְגַווָהּ. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֲמָר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּהּ דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. וְאָהֵן קִיתוֹנָא מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה מַשְׁקִעוֹ בַמַּיִם דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוֹחָנָן שָׁרוּן צָיְירִין עַל כּוֹתְלָא וְלֹא מָחִי בְּיָדַייְהוּ. [בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אַבוּן שָׁרוּן צָיְירִין עַל פְּסִיפָסס וְלֹא מָחִי בְּיָדוֹן.]
Pnei Moshe (non traduit)
ואהן קיתונא. קיתון ששואבין בו המים:
טימי. מזל וצלם של רומי:
הוה ליה קווקין. כוס וכלי מחתה נקרא קווקין ובשלהי בן סורר ומורה הני קוואקי ודימוניקי:
אלא כי אנן קיימין בסתם. שאין אנו יודעין אם נעבדין וכשהן על כלים מכובדין מסתמא נעבדין הן:
מה אנן קיימין. אדברי רשב''ג במתני' קאי במאי עסקינן הא דמחלק בין מכובדין למבוזין:
שְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹס בָּסִיס לִדְרָקוֹן אָסוּר. וּדְרָקוֹן בָּסִיס לַכּוֹס מוּתָּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שִׁבְרֵי דְּרָקוֹן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. דָּרָקוֹן שָׁלֵם וְנִשְׁבַּר הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין. 19b וּשְׁבוּרִים מִן הַשָּׂלֵם בָּאוּ. רִבִּי חִזְקְיָּה בְשֵׁם רַב. כֵּינִי. רָאָה אוֹתָן מִשְׁתַּחֲוִים לִדְרַקוֹן שָׁלֵם וְנִשְׁבַּר אֲסוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני. ה''ק בסיפא ראה אותן משתחוין לדרקון כשהוא שלם אע''פ שנשבר אח''כ אסור לפי שלא ביטלוהו ורישא דמצא שברי דרקון תולין לומר שכבר בטלוהו:
ושבורין מן השלם באו. בתמיה וכי שבורין לא מן השלם באו ומאי האי דקאמר דרקון שלם ונשבר אסורין הא אמרת ברישא שברי דרקון מותרין:
דרקון שלם וכו'. ולקמיה פריך עלה:
שברי דרקון. מצא שברי דרקון מותרין שכבר בטלו:
ודרקון בסיס לכוס מותר. הכוס שהדרקון טפלה לו:
כוס בסיס לדרקון. אם הדרקון הוא העיקר וכמין כוס עשוי לבסיס לו אסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source